מאירסון ואח' נ' ינה בע"מ ואח'

בפני בקשה לביטול פסק הדין החלקי שניתן על ידי ביום 1.9.10 במסגרתו קבעתי כי דין בקשתה של המבקשת 1 למתן סעד הצהרתי, להימחק מחוסר מעש.

עניינה של המרצת פתיחה זו הוא בקשתן של המבקשות כי בית המשפט יורה כי המיטלטלין המצויים בדירת המבקשות שייכים להן בלבד, וזאת נוכח העובדה כי המשיבים השונים פתחו בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיב 45 (להלן: "החייב") המתגורר אף הוא באותה כתובת והינו בעלה של המבקשת 1 ואביהן של המבקשות 2-3.

תיקי ההוצאה לפועל נפתחו לכאורה בגין חובות כבדים של החייב כלפי המשיבים האחרים.

ביום 24.3.10 התקיים דיון באולמי במסגרתו ניתן פסק דין חלקי ביחס למבקשות 2,3 וביחס לרשימת המיטלטלין אשר צויינה על ידן.

המבקשת 1, לא התייצבה לדיון, ואף לא הגישה בקשה לדחיית מועד.

לפנים משורת הדין לא נמחקה בקשתה כבר באותה עת.

חלף כך, ובהמלצתי, הסכימו המשיבים אשר התייצבו לדיון והגישו התנגדות להיעתר לבקשת ב"כ המבקשת 1 על פיה ימונה שמאי מטעם בית המשפט אשר יישום את המיטלטלין ולאחר מכן תשלח הודעת המבקשת, האם היא מעוניינת לפדות את המיטלטלין על דרך של תשלום מחצית שווים.

בנוסף, הבהיר ב"כ המבקשת כי יש בידיו את כל אישורי המסירה החסרים לידי המשיבים, והתחייב להעביר תצהיר מוסר ביחס להללו כמו גם העתק אישור מסירה נוסף שהיה חסר בתוך 30 יום.

ביום 6.4.10 נשלחה החלטתי בדבר מינויו של השמאי מטעם בית המשפט אשר התבקש לשום את המיטלטלין.

על אף החלטתי זו, לא נתקבלה חוות הדעת או הודעה כלשהי מטעם המבקשת.

המועד שנקבע לתזכורת פנימית חלף, והמבקשת לא הגישה כל הודעה או בקשה.

ביום 13.6.10 נשלחה החלטתי לב"כ המבקשת 1 על פיה נתבקש הבהרה האם שולם למומחה שכרו והאם נתקבלה חוות הדעת בעניינה של המבקשת.

על אף החלטה זו, לא נתקבלה בתיק בית המשפט הודעה כלשהי.

ביום 17.8.10 נשלחה החלטה נוספת במסגרתה נדרשה המבקשת להבהיר מדוע לא נשלחה כל הודעה או הבקשה על ידה. במסגרת אותה החלטה הובהר כי ככל שלא תתקבל הודעת המבקשת 1 עד ליום 29.8.10, יועבר התיק למחיקה מחוסר מעש.

גם החלטה זו לא זכתה למענה כלשהו.

עוד אציין כי בניגוד להחלטתי מיום הדיון ב- 24.3.10 לא הועברו לעיוני עד היום, תצהיר המוסר ואישור המסירה החסר ביחס לאחד מן המשיבים.

ביום 1.9.10 משלא התקבלה כל הודעה בניגוד לשלוש החלטות מפורשות ובעבור למעלה מחמישה חודשים, ניתנה החלטתי על מחיקת בקשת המבקשת 1 מחוסר מעש.

בקשת המבקשת לביטול פסק הדין החלקי, נסמכת על טעם אחד בלבד, והוא קושי כלכלי למימון חוות דעת השמאי.

איני סבורה שיש בטעמיה של המבקשת כדי להצדיק סטייה מהחלטתי.